#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר פועלים להשקות את שדהו ונהר השקה את שדהו וא""צ להשקותה, כמה משלם?  ומהי הסברא לחלק בינו לבין כשפסק הנהר שאנו מחלקים בין אם הפועלים הם מבני העיר ודרך הנהר לבוא או לא?"	"משלם לפועלים את שכרן ואפילו כשהפועלים הם מבני העיר ודרך הנהר לבוא - כי הפועלים לא ידעו שכשיבוא הנהר לא תהיה להם עבודה - שהרי אין חריצים בכל השדות ולכן גם כשהגיע נהר, עדיין אין זה מוכרח שלא תהיה עבודה לפועלים, ולכן רק הבעה""ב שיודע שיש לו חריצים עליו להתנות, ולכן משלם להם אך מנכה משכרן כפועל בטל, משא""כ כשפסק הנהר ודרך הנהר ליפסק והפועלים מבני העיר, הפועלים ידעו מראש שתתכן שתופסק העבודה, וכיון שלא התנו ע""ז עם הבעה""ב כלום, הפסידו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלד/סעיף ב	השקאת השדה תלויה בחריצי-השדה ואותה יודע רק ה...	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר פועלים להשקות את השדה וירד גשם וא""צ להשקותה,    מה הדין כשירד הגשם בלילה?         ומה הדין כשירד הגשם באמצע העבודה?"	"ב2 האופנים לא משלם להם כי הבעה""ב אנוס וא""צ את עבודתם כי גם הפועלים מבינים שכשיורד גשם לא צריך להשקות אלא שכשירד באמצע העבודה, צריך לשלם מחיר מלא על עבודתם שעבדו עד ירידת הגשם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלד/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר פועלים לחפור בחצר ובלילה ירד גשם ולא ניתן לבצע את החפירה כשהחצר מלאה מים ובאו הפועלים לעבודה,  מתי פטור לשלם לפועלים?            ומתי חייב לשלם להם?	"מעיקר-הדין צריך לחייב את הבעה""ב כיון שברוב השדות אפשר לחפור בהם למרות שירד גשם ולכן  זה כמו בכל אונס שרק הבעה""ב ידע ולא הפועל, שהדין הוא שהבעה""ב היה צריך להתנות שאם ירד גשם, לא ישלם, [סמ""ע סוסק""ו] אלא שכשסייר הבעה""ב בשדה בלילה לפני שירד הגשם וראה שהשדה ראוייה לחפירה, דעת השו""ע [והיא שיטת הרמב""ם] שפטור מדין אונס, אבל כשלא סייר בלילה, דעת הבעה""ב לשלם לפועלים בכל אופן [סמ""ע סק""ט]                         שיטת רש""י ומביאה הרמ""א, שאם סיירו הפועלים בשדה ואמרו להם שבשדה הזו הם יעבדו, פטור הבעה""ב לשלם להם, כי אחרי שהפועלים ראו את השדה שמתכננים להעביד אותם בה, היה לפועלים להבין למחרת שאין מה לבוא לעבודה כשירד גשם בלילה,<br>                                                                                             ואם הם סיירו ואמרו להם ששוכרם לעבודת-חפירה אך לא אמרו להם ששוכרם לשדה זו, חייב לשלם כיון שיכולים לומר  לא ידענו שלשדה הזו אתה שוכרני,<br>נמצא שרק ב3 תנאים הבעה""ב פטור:1. שסיירו. 2.שאמר להם:ששוכרם לעבודה מסויימת כגון חפירה. 3. שהעבודה  תהיה בשדה הזו. [אבל כשלא סיירו בשדה או אפילו אם הם סיירו אבל לא אמרו להם שבשדה הזו הם יעבדו או אפילו כשאמרו להם שבשדה זו יעבדו אך לא אמרו להם ששוכרם לעבודת-חפירה, חייב לשלם להם כי יכולים לומר לבעה""ב תן לנו עבודה אחרת.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלד/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השוכר אריס להשקות את השדה ע""מ שהם יתחלקו בפירות, וירד גשם והבעה""ב לא הוצרך לעבודת השקאת-השדה, האם מתחלק הבעה""ב עם האריס בפירות? ואם כן, בכמה? ומה הטעם? וכמה יקבל כשהתנה עמו שישקה יותר מהמקובל ויקבל יותר שכר מקובל והגשם השקה כמה שרצה הבעה""ב שישקה?"	"כן - וכפי מה שהתנו, כך יתן לו, שהרי לא שכרו לפועל אלא עשאו אריס - שמשמעותו ""שותף ברווחים"" - וכשם שאם השדה לא היתה מגדלת פירות, לא היה מקבל האריס כלום על העבודה, כך כשלא היה צריך לעבוד, הרוויח האריס."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלד/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכר ללמד תלמיד וחלה התלמיד ומכאן ולהבא אינו יכול ללמד את התלמיד:1] באיזה אופן לא מקבל שכר כלל מכאן ולהבא [2 אופנים]? 2]באיזה אופן מקבל המלמד את כל השכר שסיכמו עמו? 3]באיזה אופן מקבל את השכר ומקזזים משכרו כפועל בטל?	"1.א. כשהתלמיד לא היה רגיל לחלות במה שעכשיו הוא חלה ולפני שסיכמו האב והמלמד שילמד את התלמיד, אף אחד לא היה אמור לחשוב על זה - שיהיו  מסכמים על זה.                 ב. כשהמלמד ידע מראש שלפעמים התלמיד חולה כגון שהמלמד והתלמיד גרים באותו עיר ורגיל התלמיד באותו חולי שחלה עכשיו - כי ע""י ששתיהם גרים באותו עיר, המלמד היה מוטל על המלמד להתנות עם אב-התלמיד שגם אם יחלה התלמיד, לא יפסיד כלום משכרו, וכיון שלא התנה, הפסיד.<br>2.כשהתלמיד רגיל לחלות במה שחלה עכשיו והמלמד לא היה יכול לדעת מזה - כגון שהוא לא גר באותו  עיר שגר התלמיד, כיון שהיה מוטל על האבא להתנות עמו שלא ישלם לו ולא התנה, מגיע למלמד שכר - אך כיון שלמעשה המלמד לא לימד, במצב כזה בדרך כלל מקזזים משכרו כפועל בטל  אבל אם הוא כזה מלמד שיותר נוח לו ללמד מלהתבטל, מקבל את שכרו במלואו.<br>3.כתב הרשב""א [בתשובה] ומביאו הט""ז שבית-הדין צריך לראות כמה חשוב לו ללמד, ואם נראה לדיינים שגם נוח לו להתבטל, באופן הנ""ל שמגיע לו שכר והוא: כשרק האבא ידע מהחולי ולא המלמד, המלמד מקבל שכר אך מנכים משכרו כפועל בטל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלד/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר בית לשנה שלימה ובאמצע-השנה מת השוכר:          1] באיזה אופן לכו""ע מקבל המשכיר תשלום מלא על השכירות על כל השנה [נתיה""מ]? ומה הטעם?          2]באיזה אופן לכו""ע מקבל המשכיר תשלום על השכירות על כל השנה לכה""פ כפועל בטל? ומה הטעם? ומה ההלכה למעשה?          3]באיזה אופן נחלקו הראשונים והפוסקים? ומה ההלכה למעשה?"	"1.כשהמשכיר דרש מהשוכר שישלם לו [-במזומן] מראש שכירות לכל השנה ושילם לו השוכר, כי כשהמשכיר דרש כך, הגדר בשכירות, שהשוכר ""קנה"" את הבית למשך כל השנה.[נתיה""מ כאן והנתיה""מ לעיל [סימן שי""ב סי""ז] הביא כן בשם המחנ""א] [אם נתן לו צ'קים מראש לכל השנה, דעת רבני הגר""ק  שאי""ז נחשב לתשלום מראש]<br>2.כשלא הניח ליורשים נכסים וסיכם עם המשכיר ששוכר לכל השנה ולא שילם מראש על כל השנה, נחלקו הראשונים והפוסקים האם היורשים צריכים לשלם את השכירות על שאר השנה? וכמה?    שיטת הרשב""א וכך פוסק הב""י [סימן שי""ב והובא כאן בש""ך], שצריכים לשלם על כל השנה מחיר מלא ולא מקזזים מהשכירות כפועל-בטל, כי המשכיר הקנה לשוכר את הדירה לכל השנה,[ודעת הש""ך שהרמ""א פסק כשיטת הרשב""א],                                            שיטת המהר""ם מרוטנבורג, שהדבר תלוי - שאם שילם מראש על כל השנה, המשכיר זכה בתשלום על השכירות של כל השנה אך צריך להחזיר חלק מהכסף - כי צריך לקזז מהתשלום כפועל-בטל, ואם לא שילם על כל השנה, א""צ לשלם על התקופה שמת השוכר,             וא""כ יוצא שכששילם מראש, לכו""ע מקבל המשכיר לכה""פ שכירות כפועל-בטל. [ואם הניח ירושה, אין מחלוקת וודאי חייבים לשלם לכל השנה - כיון שהנכסים שירשו משועבדים למשכיר]      3.כשלא שילם, לדעת הרשב""א, חייב לשלם מחיר מלא, לדעת המהר""ם, פטור לגמרי, ונחלקו הפוסקים מה ההלכה למעשה,         הש""ך והגר""א סוברים שפטור - כי שכירות לא קניא או שהיה למשכיר להתנות ע""ז, והב""י פוסק כשיטת הרשב""א שמשלם וכמו""כ הש""ך סובר בדעת הרמ""א שפסק שמשלם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלד/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר מלמד לבנו ואח""כ אירע שינוי-לרעה באויר והאב עם בנו ברחו: 1] מה הדין כשזה מכת-מדינה, האם צריך האב לשלם למלמד [3 שיטות מסימן שכ""א]?        2] באיזה אופן לכו""ע הוא מכת-מדינה?       3]באיזה אופן נחלקו הפוסקים האם זה מכת-מדינה?"	"1. נחלקו הפוסקים ו3 שיטות בזה:  1] שיטת המהר""ם וכך פוסקים הרמ""א והט""ז משלם מחיר מלא, כי המכת-מדינה היא מחמת מזל-האב. 2]שיטת הגר""א, שפטור לשלם כמו בכל פועל שנאנס ולא עשה את המלאכה.  3] שיטת הסמ""ע שמשלם חצי על מה שלא לימד - כי זה מזל של שתיהם וכמו ספינה סתם ויין סתם.       2.כשברחו כל העיר.            3. כשברחו רוב העיר ולא כל העיר, דעת הש""ך שהוא מכת-מדינה - וכמו שבשדה מספיק שנשדפו רוב שדות-העיר כדי להחשיב את זה למכת-מדינה. דעת המהר""ם פדאווה שאין זה מכת-מדינה כיון שנשאר מיעוט-העיר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלד/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שילם 200 ש""ח למכבסה כדי שיכבסו לו 4 חליפות ובמעמד-התשלום מסר לו חליפה אחת, ואח""כ המשלם דורש מהמכבסה שיחזירו לו 150 ש""ח כיון שאין לו חליפות נוספות שזקוקות לכיבוס, האם מחוייב הכובס להחזיר לו את הכסף?[פ""ת]"	"נחלקו הפוסקים דעת המהר""י אשקפה שחייב להחזיר לו 150 ש""ח, דעת השער-המשפט שפטור להחזיר לו - משום שזה דומה לשוכר ספינה זו כדי להטעין בו יין זה שאם נתן לא יטול, והכא נמי יאמר לו הכובס אנא קאימנא לכבס ואתה הוא שנאנסת שאין לך חליפות ולכן אני פטור להחזיר לך."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/פועל/סימן שלד/סעיף ב		
